"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך,ואעשך לגוי גדול…"

סיפורו של אברהם אבינו ותחילת דרכו של עם ישראל מתחיל בנסיון של "..לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך..".

באותה העת כפי שמעידה התורה היה אברהם בן שבעים וחמש,
'…ואברם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרן".

השאלה היא,
מדוע "מדלגת" התורה על שבעים וחמש שנותיו הראשונות של אברהם אבינו ??
חז"ל הרי מספרים לנו שבאותם שנים אברהם אבינו עמד יחידי מול כל בני דורו כשגילה את בוראו.
הוא שובר את הפסלים של אביו.
הוא נזרק אל כבשן האש בגלל אמונתו.
הוא מדבר בכל מקום על מציאותו של בורא עולם ומצליח לסחוף אחריו רבים.
מדוע כל אותם מעשים מופלאים שחובים בתוכם נסיונות לא קלים אינם מוזכרים בהרחבה בתורה ??

התורה אכן רומזת על תקופתו זו של אברהם.
בפרשת נח, "ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען..".
"אור כשדים" – המקום בו הושלח אברהם אבינו לכבשן האש וניצל.
בפרשה שלנו לך לך, " ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן.."
"הנפש אשר עשו בחרן" – אלו האנשים אשר גייר אברהם.
אבל למה רק ברמז ??
ובכלל,אם יש עניין בידיעת אותם דברים אז שתספר עליהם התורה בהרחבה ובצורה גלויה,
ואם אין צורך,אז מדוע ברמז ??

ושאלה נוספת,
מדוע התורה לא מציינת בפתיחה את מעלתו של אברהם אבינו כמו שציינה על נח מיד בתחילת פרשת נח, "אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלוקים התהלך נח".
מדוע התורה לא פותחת בציון מעלותיו של אברהם אבינו ??

השבוע הגעתי למסור הרצאה באחד ממרכזי הקליטה של המפונים מדרום הארץ.
בקהל ישבו אנשים שהם ובני משפחותיהם,
חבריהם ומכריהם נשמו את התופת.
נושא ההרצאה היה 'סוד האמונה היהודית'.

בתחילת ההרצאה ביקשתי לשאול שאלה.
מולי,כך אמרתי,יושבים אנשים,שאני – לי אין את יכולת להבין את מה שמתחולל בנפשם.
מי שלא היה שם,לא יבין.
כאב עצום ושבר עמוק.
כיצד יתכן שדוקא אתם מבקשים לשמוע על אמונה ?
מדוע ביקשתם שאגיע ?
כיצד יתכן שדוקא אתם מבקשים לדעת כיצד בעת הזאת ניתן להתקרב ?
מדוע האסון הנורא,החויה הנוראית,לא מושכים אתכם לצד ההפוך ?
מהיכן אתם שואבים את הכח לכיוון של תקומה והתקרבות לבורא עולם ??

את אותה "תנועה נפשית" ניתן לראות בשבועות האחרונים בחלקים נרחבים מאוד בעם ישראל.
אנשים מקבלים על עצמם ציצית,תפילין,שמירת שבת
מהיכן הכח לרצות להתקרב דוקא בשעה שהאמונה נראית כעומדת במבחן מול המציאות ??

כדי לענות,כך המשכתי,אבקש להקדים יסוד מהתחום החינוכי.

ילד שגדל ללא אהבה קרוב לודאי שיסבול ממצוקות נפשיות.
הוא לא יאמין בסביבתו ואף לא בעצמו.
הוא יפתח חרדה ופחד מכשלונות ואף לא יאמין ביכולתו להצליח.
אהבה היא צורך קיומי שמי שמקבל אותה מרגיש בערך עצמו וחווה את עצמו כמי שיש לו מקום בטוח בעולם.
אבל..לא כל אהבה מביאה את התוצאה המיוחלת.
אהבה מותנית – אהבה שבאה והולכת בהתאם להצלחתו או אי הצלחתו – כשלונו של הילד,
אהבה שאינה בטוחה וודאית בכל מצב,
אהבה שהיא כדבר העובר לסוחר,
תביא את הילד לאותו מצב כמו אותו אחד שלא קיבל אהבה.
לעומתה אהבה ללא תנאי תשיג את את התוצאה המיוחלת.

ההבדל בין מי שיוצא אל העולם מתוך מרחב של אהבה ללא תנאי לבין מי שיוצא אליהם ממרחב של אהבה מותנית שקול להבדל בין הליכה  על חבל כשמתחתיך פרושה רשת בטחון לבין הליכה מעל תהום חשופה.

אהבה היא היכולת של האוהב לתת לנאהב את התחושה הבסיסית של ערך עצמי ושייכות.

הקב"ה בחר בנו ללא תנאים.
הקב"ה אוהב אותנו ללא תנאים.
אותה בחירה – אהבה ,טבועה בנו וחצובה בקרבנו.
זאת הסיבה שגם כאשר ח"ו אנחנו חווים התנגשות אל מול מציאות איומה,קיימת בקרבנו ההרגשה והרצון להתקרב.
לחזק שוב את האמונה בבורא עולם.
יש בנו את הכח לקום ולהתחזק.
תחושת השייכות שלנו עם בורא עולם לא ניתנת לעירעור.
בדיוק כמו אותו הילד שחווה אהבה ללא תנאי,כך שגם ברגעי משבר ימצא את הכח לקום.

הבסיס לזה שאני כאן,כך המשכתי,הסיבה שאתם מבקשים לשמוע,
נעוצה בכך שבורא עולם נמצא איתנו בכל עת ללא תנאי
הידיעה הזאת שמושרשת אצלנו עמוק בפנים,נותנת לנו את היכולת לקום.

ומהיכן אני יודע את זה ? מפרשת השבוע.

זוכרים את השאלות בהן פתחנו ??

התורה בכוונה "מדלגת" על שבעים וחמש שנותיו הראשונות של אברהם אבינו.

כדי להורות שהבחירה של הקב"ה באברהם אבינו ובזרעו היא בחירה אלוקית,היא אינה קשורה במעשיו הקודמים.
הבחירה של הקב"ה באברהם אבינו ובזרעו אחריו,
אהבתו של הקב"ה לעם ישראל, היא אינה על תנאי.
לכך גם התורה אינה מציינת את מעלתו של אברהם אבינו,כדי להורות שהבחירה בעם ישראל אינה על תנאי.

התורה מזכירה ברמז את מעשיו ופועלו של אברהם אבינו באותם שבעים וחמש שנה כדי להורות שאכן ודאי אברהם אבינו היה במעלה גבוהה מאוד,
אבל זה מוסתר.
'תראה שזה מוסתר',כך אומר לנו בורא עולם.
זה מוסתר ומוזכר ברמז כדי שתראה שזה מוסתר.
תדע את מעלותיו של אברהם אבינו,אבל תדע שעדיין בחרתי את אברהם ובחרתי אותך- את זרעו ללא תנאי,במנותק מהמעשים.
לכן הסתרתי.

אותה בחירה ללא תנאי,אותה אהבה ללא תנאי,שמושרשת אצלנו עמוק בפנים נותנת לנו את הכח לקום מכל משבר,מכל נפילה.
אנחנו בתוכנו בטוחים בקיום שלנו,בשייכות שלנו אל בורא עולם.

גם כשלעיתים אולי נראה שהמציאות טופחת על פנינו,כמו אותו לוליין שמהלך על חבל דק כשמתחתיו תהום חשופה, גם כשהכאב הוא עצום,
עדיין ברור לנו שמתחתינו פרושה לה רשת בטחון.
הקיום והשייכות שלנו עם בורא עולם לא מוטלים בספק.

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]